בכל פעילות, ספורטיבית או אחרת, עומדים בפנינו אתגרים גלויים ואתגרים סמויים. בין האתגרים הגלויים ניתן לכלול כוח פיזי, מהירות, סיבולת וכו… ומהצד השני אתגרים סמויים שהינם בעצם האתגרים האמיתיים והמעניינים באמת, המתגלים לרוב רק בשלב מאוחר יותר. דוגמא לאתגר גלוי – תנועת הכלים במשחק השח-מט. בתחילת הדרך ניראה שהאתגר הוא ללמוד את תנועת הכלים והמהלכים ורק בשלב מאוחר יותר, כאשר מעמיקים במשחק, מבינים שזהו משחק מוחות, תחבולה ותכנון מדוקדקים, הבאים לגרום ליריב להאמין במה שאנחנו רוצים שיאמין, בעוד התכנון הוא לעשות משהו אחר לחלוטין. קצת כמו מופע קוסמות בו המהלכים האמיתיים קורים מאחורי הקלעים, רחוק מעין הצופה.
מצב דומה קורה בספורט הסיוף. בתחילת הדרך ניראה שהאתגר הוא פיזי. סיבולת, מהירות, למידה של התנועות והמהלכים הנכונים, כל אלו תופסים את מרכז הבמה בעיניו של המתאמן המתחיל. רק בשלב מאוחר יותר מבינים שזהו אתגר ביניים בלבד. כוח פיזי, מהירות וטכניקה אמנם חשובים, אבל הם רחוקים מלהיות העיקר. בדומה לשח-מט, סיוף הוא קרב מוחות בו החכם, הערמומי והאדפטיבי, יוצא כשידו על העליונה. היכולת הפיזית מעניקה בסיס וחופש לראש לנהל את הקרב, כאשר הגוף בסופו של דבר רק מבצע פקודות. כאן נכנסות למשחק יכולות כמו: היכולת "לקרוא" את היריב במהירות מקסימלית ומציאת "פתרונות" נגדו, חוסן מנטלי, ראייה אסטרטגית וטקטית וניסיון. ככל שהסייף מנוסה יותר, לוקח לו פחות זמן לקרוא את האויב ולמצוא את הפתרון היעיל והמהיר ביותר להכריעו. הדבר המעניין הוא, בשונה מענפי ספורט אחרים בהם קיימת בהירות מסויימת לגבי זהות המנצח, שבסיוף, זהות המנצח לא ברורה עד לשלבים מאוד מתקדמים של התחרות. בואו נשווה את הסיוף לשחיה או ריצה. קחו למשל רץ ספרינט המדורג ראשון בעולם, מהם הסיכויים שהוא יזכה בתחרות? די גבוהים אני מניח. אם לא הוא, אז המדורג השני או השלישי בעולם כנראה ינצחו בתחרות. עכשיו בואו נשווה את זה לתחרות סיוף. מה הם הסיכויים שהסייף המדורג ראשון בעולם יזכה בתחרות? תופתעו לגלות שיחסית הסיכויים אינם גבוהים. הסיבה לכך היא שסיוף הוא דו קרב בין שני אנשים. בבסיסו של דו קרב עומדים אספקטים רבים וביניהם: רמת מוכנות מנטלית, ריכוז, מוכנות פיזית, נחישות, כוח רצון, קבלת החלטות, אמונה וכו'. מספיק שאחד מהפרמטרים האלו אינו מתפקד ב 100% וכל הפירמידה נופלת כמו מגדל קלפים. זה לא נדיר לראות סייפים המדורגים בעשיריה הראשונה בעולם, מפסידים לסייפים המדורגים עשרות מקומות אחריהם ואפילו מאות מקומות בדירוג העולמי – מצב נדיר שכמעט ואינו קורה בענפי ספורט "צפויים" כמו ריצת ספרינט או שחיה. לניסיון ולחשיבה תפקידי מפתח ביכולתו של הסייף לתפקד ולהגיע להישגים. יש כאלה שמכנים את הסיוף "שח-מט בתנועה". נסו אתם לקבל החלטות מהירות ונכונות על גג של רכבת דוהרת. אם בענפי ספורט אחרים, גיל 30 כבר נחשב "זקן" לפעילות תחרותית, סייפים מגיעים לשיאם בדרך כלל סביב גיל זה, ומתפקדים ברמה אולימפית עד גילאי ה-40+. תחרויות בינלאומיות בסיוף מתקיימות עד גילאי 80+, כך שאם אתם כבר ממש לא ילדים ובכל זאת רוצים לנסות את כוחכם, אתם יותר ממוזמנים.